כשם שבני ישראל בנו את הפירמידות כך בעלי העסקים הקטנים והבינוניים בונים את הכלכלה הישראלית. כשם שפרעה ראה בבני ישראל עבדים, כך ממשלת ישראל ואחרים רואים בעצמאיים.
עבדים היינו? עודנו. בדירוג שביצעו זאת השנה השנייה, המגזין, U.S. News & World Report ביחד עם בית הספר למנהל עסקים, 'וורטון', של אוניברסיטת פנסילבניה וחברת הייעוץ BA , מדינת ישראל מדורגת במקום ה-69 מתוך 100 מדינות במדד הפתיחות לעסקים. ירידה של חמש מקומות בהשוואה לדירוג הקודם.
כאשר ביקשו לפתוח עסק, לא ידעו אותם אנשים כי הם משתעבדים למעשה לרשויות המס, הבנקים, וכן, גם לאטימות ממשלתית רבת שנים. כל אלו רק מחכים להזדמנות להצליף ב"עבדים" בתוספת מיסים, הגבלים ועוד עלויות. כל זה על מנת לבנות את פירמידת חוסר התחרות ההוגנת על גבם של "העבדים", המהווים 90% מכלכלת מדינת ישראל.
עבדים היינו? עודנו. בפגישות של בעלי עסקים קטנים ובינוניים עם נציגי ציבור בכנסת ישראל, לא פעם הם זוכים לשמוע אמירות מתנשאות ומזלזלות. אמירות כמו: "אני חושב שזה לא כצעקתה", "אז עוברים חוקים שהמעסיקים צריכים לממן…כמה כבר זה משפיע על רווחיות העסק", "אם עסק לא בריא, שיסגר", מלמדות על הפער בין המחוקק למצב בשטח ועל חוסר הבנת המשמעות של קריסת העסקים הללו.
עבדים היינו? עודנו. בעלי העסקים הקטנים והבינוניים קורסים תחת גל חקיקה פופוליסטי שלא נגמר, בזכות אותם חברי כנסת החושבים כי זה בסדר להטיל עוד מעמסות כלכליים על חשבון המעסיקים ללא רשת ביטחון. חוק תוספת 6 ימי חופשה נוספים לדוגמא, יעלה לעסק עם 10 עובדים כמעט 100 אלף שקל בשנה. רבים מהעסקים לא יוכלו לעמוד בנטל כלכלי שכזה.
בנוסף, תוספת 2.5% הפרשה לפנסיה על חשבון המעסיק תגרום לכך שבסופו של דבר לעובדים לא תהיה פנסיה כי לא יהיה מי שיפריש. חוקים סוציאליים הם טובים. לשכירים מגיע חוקים שיישמרו ויגנו עליהם, אך הם לא יוכלו ליהנות מהם אם המשמעות היא קריסת מקום העבודה. אם הנטל הכלכלי של אותם חוקים ייפול על כתפי בעלי העסקים בלבד, לא יהיה להם איך לשלם ולא מן הנמנע שהם יסגרו. אותם חוקים שנחקקו על מנת לסייע לעובדים, ישיגו את התוצאה ההפוכה וישלחו אותם הביתה.
עבדים היינו? עודנו. החופש להתארגנות של בעלי העסקים גם הוא תחת הצלפות של ארגונים שונים הטוענים כי הם פועלים למען העצמאיים. ללא שום הכרה מצד בעלי עסקים, מבלי שביקשו, רצו או שאלו, אותם ארגונים שאיש אינו מכיר דורשים בתשלומים חודשיים מאותם עסקים בגין פעילות שאת תוצאותיה מעולם לא חוו. ומה יקרה אם בעל עסק יסרב לשלם לאותם ארגונים קיקיוניים הרואים עצמם שליטים של העבדים? הוא יקבל מכתב תביעה על אי תשלום חברות. עוד מעמסה כלכלית ולא חוקית על גבם של אלו הנושאים את הלבנים הגדולות אשר מרכיבות 70% ממקומות העובדה בישראל.
בני חורין? יהיו. 400 שנה ו-10 מכות לקחו לפרעה לשחרר את בני ישראל אל הארץ המובטחת. אם ממשלת ישראל לא תשכיל להבין, המכות ייפלו עליה הרבה יותר מהר. מכות כלכליות אשר היא הביאה על עצמה. לצערם של בעלי העסקים הקטנים והבינוניים, רבים מהם ישלמו את המחיר עד אשר המדינה תשחרר את האוכלוסייה הזאת אל הארץ המובטחת. ארץ בה החלב הוא תחרות בריאה וחקיקה הוגנת ואילו הדבש הוא הדדיות עסקית .
הכותבת הינה יו"ר התאגדות העסקים הקטנים והבינוניים
