שתי כלכלות, חברה אחת – מתאימה מאד לישראל / חאלד חסן

שתפו בפייסבוק
צייצו בטוויטר
שתפו בקהילה העסקית שלכם

קחו "אותנו" אתכם

כאזרח תמים, ובין היתר ערבי, שמחתי מאוד כשעיני נפלו על הכותרת המרהיבה " שתי כלכלות, חברה אחת ", מלמלתי, סוף סוף מתכנסים בשבילנו ולמעננו, ובשמחה ובששון המשכתי לקרוא.

זה היה בחודש יוני 2017, ובשונה מ 23 השנים שעברו, התקיים הפעם כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, תחת הכותרת שתי כלכלות – חברה אחת. הכנס הכלכלי המוביל בישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה והשנה התמקד בחסמים ובהזדמנויות הקשורות לכלכלה המחדשת מול כלכלה מתחדשת, שוק העבודה העתידי, טיוב רגולציה ועשיית עסקים ובחינה מחודשת של מערך הפנסיה.

עיניי הסתנוורו, ואמרתי לעצמי, הנה הגיע אחלה "טרמפ", הרי מדובר בשוק עבודה, ואת זה מה שהמגזר הערבי מחפש.

אלא מה, הגעתי לדבריו של מר יוג'ין קנדל, יו"ר הכנס ומנכ"ל Start-Up Nation Central הוסיף כי "התיזה של הכנס – שתי כלכלות, חברה אחת – מתאימה מאד לישראל. "שתי הכלכלות – כלכלת ההייטק וכלכלת התעשייה המסורתית – שונות לגמרי. על כלכלה אחת אנחנו חייבים להתחרות בעולם והיא יכולה להיעלם מפה בקלות כי יש הרבה כוחות שמושכים אותה מחוץ לישראל, ואילו הכלכלה השנייה היא הרבה יותר מקומית. שתי הכלכלות הן בעלות צרכי רגולציה, מימון, וכח אדם שונים לחלוטין. מטרת הכנס היא להביא לתחושה של דחיפות במציאת הפתרונות, והקשה ביותר – ליצור שתי כלכלות צומחות עם חברה אחת, שיש לה אמון בכך ששני החלקים הם שלם אחד".

עכשיו הבנתי, מה הכוונה לשתי כלכלות!!! דווקא זה כן אנחנו, המגזר הערבי, אבל לא כפי שחשבתי בשלב הכותרת.

אני יכול להסיק מדבריו של מר קנדל: "הכלכלה השנייה, דהיינו התעשייה המסורתית", דהיינו שרוב המגזר נמצא שם, דווקא זאת היא כלכלה מקומית, ודווקא זאת צריך להצמיח אותה ביחד עם הכלכלה הראשונה "ההייטק" שהיא זאת נמצאת תחת איום היעלמות או אידוי כלפי חו"ל, שדווקא זאת המגזר הערבי פחות נמצא בה.

אני תוהה, מה צריך לעשות בכדי לחזק את המגזר הערבי?

  • האם לשלבו בעולם ההייטק הישראלי בכדי שיברח לנו ביחד עם בני הדודים?
  • או שצריך לטמון לו את הראש בתעשייה המסורתית והתעסוקה הקלה, תוך כדי דרישה ממנו לשמור על הבית?

בעצם למה לתהות??? למה שלא יהיו אפשרויות בחירה??? למה שלא יהיו חלונות להציץ בעדם לרחוק ???

זה טוב שיש כנסים כאלה, זה בהחלט מבורך, הרי קודקודי הכלכלה והפוליטיקה הישראלית נכחו שם, לכן חיפשתי מבין הנוכחים בכנס המבורך הזה ומבין הלוקחים חלק, שמא כמה מקודקודי המגזר הערבי, שעלולים להציג תמונת מצב ריאלית, ואולי, אולי, אני לא בטוח, אבל אולי יוכלו להציע הצעות ייעול, שילוב, פיתוח, שיתוף, וכו',,,,,,,,  בקושי מצאתי שני שמות מבריקים במגזר אשר רשמו הצלחה אישית עד כה בתעסוקה המודרנית ואשר יכולים לשמש דוגמא למופת לשילוב כלל האוכלוסייה המגוונת בבניית כלכלה כוללת ואיתנה.

לא חסר מומחים במגזר שיוכלו להשתתף בכנס מכובד כזה ואפילו לתרום תרומה של ממש לכלכלת המדינה בכלל ולמגזר הערבי בפרט, אך לצערי לא פגשתי. גם פוליטיקאים מהמגזר היו חסרים לי בכנס, אבל על זה אני פחות מצטער.

התחברתי מאוד לדבריו של מר יוחנן פלסנר,  נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוא אמר: "לאופן היערכות המשק לשינוי העמוק הצפוי בשוק העבודה העתידי יש השלכות דרמטיות", הוא הוסיף: "מודל התעסוקה המוכר לנו היום צפוי להתערער ועלול להוביל לעלייה חדה בשיעורי האבטלה ברחבי העולם". בהחלט הוא צודק, אומנם הוא דיבר ברמה בינלאומית, ובעיניי זה מודל לאימוץ ודחוף מאוד בחלקת אלוהים הקטנה אשר בה חיים כמעט 20% לא יהודים ולא משולבים ברובם המכריע בכלכלה העתידית.

יעני, "בערבית פשוטה", בכדי לתת לדמוקרטיה בארץ זכות קיום לאורך שנים רבות, אז צריך לקיים מה שמר יוחנן פלסנר הציע, ודווקא להתחיל מהמיעוט.

זה לא רק למען טיוב שם ולא למען הלבנת פנים, זה למען כלכלה תחרותית בינלאומית, זה למען איתנות פיננסית בכל הרמות, זה למען ייצוב משטרים, זה למען עמידה בפני כל אסון שלא יהיה וזה למען אנושות ואנושיות.

הכלכלה היא עמוד השדרה של כל משטר, וכלכלה בריאה לא פוסחת מעל הזדמנויות, גם לא מפספסת פוטנציאל, והכי חשוב היא לא מעלימה עין מכל פצצה מתקתקת שעלולה לפגוע בה בנקודת זמן מסוימת. זה לא סוד שאני מדבר על המגזר הערבי, אבל בדרג הפוליטי מעדיפים כן להשאירו בסוד, שאלתם למה? פשוט מאוד, כי הם אינם כלכלנים, הוא פוליטקאים.

ההוריקנים שפקדו את ארה"ב לימדו אותנו דבר אחד, אבל גדול מאוד, והוא, שבארה"ב ישנה "תרבות לטיפול בהוריקנים" ולא תכניות לטיפול בהוריקנים. הרי על כמה אבדות בנפש שמענו כתוצאה מההוריקנים בארה"ב? בודדים. בו בזמן בואו נדמיין לעצמנו, שבמידה וחס ושלום, אותם הוריקנים היו תוקפים אזורים אחרים בעולם ובתוכם ישראל, מה היו התוצאות???

זה מה שחסר לנו, תרבות בכל דבר, ובכללם הכלכלה, אשר אם יצליח כל משטר בעולם, ובתוכם ישראל, לפתח תרבויות ולא רק ניסוי וטעיה, אז נוכל לדבר על מאה כלכלות ולא רק שתיים – לחברה אחת אבל מתורבתת.

חאלד חסן,
ייעוץ וליווי עסקי להצלחה,

 

 

עזרו לנו לחזק את העסקים בדרום

אנחנו מזמינים אתכם להיות שותפים בהקמת מערך השיווק האינטרנטי הגדול בישראל לקידום העסקים בעוטף עזה ואשקלון: לפרטים נוספים ורכישת תשורה: https://www.giveback.co.il/project.aspx?id=3252

סוף עידן המזומן

אין חבר נאמן ככסף מזומן- עדיין אימרה נכונה, אך מהיום מדובר בפחות כסף. לאחר שנים של דיבורים בנושא, ניסיונות טירפוד (בעיקר מצד

תגובה אחת

  1. עומר חרמוני הגב

    מאמר חשוב ונכון.

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
Call Now Button דילוג לתוכן