להלן, יקרא "עוסק קטן" למי שנחבל על ראשו והחליט לפתוח עסק קטן, ולמען הכנסת דרמה טרגית לעניין, נקרא לו "עוסק ערבי קטן". לא אתחכם ולא אוסיף מילה אחת על כל מה שנאמר על העסקים הקטנים בישראל, הרי כל המוסיף גורע, אם כי חכמים וחכמות רבים במדינה כבר נתנו לזה משקל רב עד שקברנו בשנת 2016 מעל ל-43,00 אלף עסקים קטנים, ומתכוננים לשחזר את אותו פרק בשנת 2017. אני כן אתחכם קצת בכל הקשור בעסקים הקטנים במגזר הערבי אשר סובבים אותי, נושם אותם, רואה אותם מקרוב, מקשיב לרחשי ליבם אבל בעיקר מציקה לי צעקתם לשמימה. אפליה, אי שוויון בכלל, אי שוויון הזדמנויות בפרט, שירות לאומי, אזרחים סוג ב', ממשלות וכו', לא על זה אדבר, זה כבר מיושן, עבר להיות התבכיינות לשווא, הפך להיות סטטוס קוו, אין מקשיב, אין מזיז ובכלל לא חכם לחזור על זה.
בואו נדבר תכלס ולעניין! בנוסף לכל הצרות אשר סובל מהם העסק הקטן במגזר הכללי, הרי העסק הקטן במגזר הערבי מאתגר כפליים, הסבל קשה מנשוא ולדעתי הצנועה, סיכויי ההצלחה קלושים שבעתיים מזה שבמגזר הכללי. איך זה?
1. לרוב הקמת העסק הקטן במגזר הערבי באה בשלוף, בפזיזות, ללא השקעה במחשבה ואו בתכנון, והגרוע מכל לעתים קרובות הקמת העסק באה מאין ברירה!
2. הקמת העסק באה מעוד שיקול מסוכן מאוד והוא: ההוא (השכן) הולך לו.
3. במגזר הערבי אין תשתיות מתאימות, אין תכנון לתשתיות, כמעט ואין מרכזים מסחריים מסודרים, כמעט ואין אזורי תעשיה מסודרים, וגם כאן ולמען הטרגדיה, אין מי שיתכנן ואין מי שיתקן.
4. לא תולים על משרדי הממשלה? אבל גם ההנהגה הערבית לא עושה די, או ליתר דיוק לא עושה כלום למען קידום המסחר והתעשייה במגזר, חוץ מלהתבכיין בפני השר ההוא או האחראית ההיא.
5. אמרתם תיירות פנים? אז אמרתם, לדעתי, שום יישוב ערבי לא יתפתח ללא ביקורם המבורך של בני הדודים.
6. מה כן, בואו נזכיר את החינוך הכלכלי, הרי בבתי הספר הערביים כמעט ואין זכר לנושא חשוב זה, לא גם בחוגים של אחה"צ אם בכלל יש חוגים!!!
7. מימון, זה אתגר או למען דיוק זהו האתגר אשר מעסיק 200% מהעסקים במגזר, ישנם מעט מקורות, מעט ידע על המקורות ובורות בפניה למקורות.
8. האריה המפחיד, תחרות, בהרבה עסקים אשר ביקרתי או טיפלתי, לא ידעו מיהו המתחרה שלהם ומעטים חשבו שזהו העסק שממול או ליד, בו בזמן הראיתי להם שלא זה ולא זה, אלא אותו אחד שקושר את הזרועות החזקות שביישוב הערבי בקשר חברותי הדוק באחד הקניונים שבסביבה.
9. הקניין והמזומן, אזרחים ערביים רבים יעדיפו לעשות את הקניות שלהם בג'נין, ברטעה או שכם. מתי? כשיש בידיהם מזומנים. למה? כי שם סחורה בשפע ובזול.
10. ישנם משתמשים רבים בכרטיסי האשראי במגזר הערבי, אבל ישנם מספר עוד יותר גדול של לא משתמשים ואו חסומים.
11. המגזר הערבי באופיו צרכני, לכן עסקי האוכל והמזון בשיאם, וכל כניסה של מתחרה חדש תשפיע לרעה על כל הקיימים.
12. שכבת ביניים? בהחלט יש במגזר הערבי, אבל, ואבל גדול, עם הרבה צער וקצת הבנה, הם מעדיפים לעבור לגור בערים המשותפות, כמובן מגיע להם לחפש איכות חיים.
13. טכנולוגיה, זהו שם המשחק, ובמגזר הערבי משתמשים בטכנולוגיה רק למשחקים.
14. במגזר הערבי, הכל היסטוריה, כושר ההשתדרגות פגוע.
15. ועוד…
אך עם זאת, לא הכל טרגי ולא הכל בשחור, בואו נעשה קצת צבעים. הרי אנחנו מדברים על 20% מהאוכלוסייה, מדברים על מגזר דופק ברגליים בכל הכוח ומנופף בכל כוחו בידיו היצירתיות, ומפזר שאיפות ותקוות בכל מקום שאפשר.
בינינו לא חסר לו כלום חוץ מלעשות סדר עצמי ומיקומי, לחבר בין דפיקת הרגלים, נפנוף הידיים, איסוף התקוות והרבה הרבה להתפלל לאלוהים.
לדעתי, ישנן הזדמנויות במגזר הערבי בפרט, במדינת ישראל ובעולם בכלל שעדין לא נוצלו ואשר יוכלו להוות מנוף צמיחה חשוב מאוד למגזר ועלולות להיות תחליף מרהיב לסטטוס קוו שהזכרנו למעלה ולתופעת ההתבכיינות וההאשמות שמתגלגלות מדור לדור.
ההזדמנויות בפני "העוסק הקטן הערבי" הן:
1. להכיר וללמוד כל מנועי הצמיחה הקיימים במגזר הכללי.
2. להתאגד ולהתאגד ולהתאגד, גם מקומית וגם ארצית.
3. להעניק לדורות הבאים תחושות אחרות, תקוות אחרות, ובעיקר הכשרות מבריקות ועתידיות.
4. לטפח את עניין השותפות העסקית שכמעט ולא קיימת במגזר הערבי, ושותפות אני מתכוון גם ערבים בינם לבין עצמם וגם בינם לבין יזמים יהודים.
5. ללמוד טוב מאוד את השווקים הבינלאומיים, וללמוד איך לחדור לשם ולתפוס מקום מכובד בשווקים אלה בתוכם השווקים בארצות ערב.
6. לכבוש את עולם המסחר האלקטרוני כמוכרים ולא רק כקונים.
7. להזיז את הגבינה בביטחון מלא ולכל עבר ולא לבזבז את החיים בלשאול מי הזיז את הגבינה???
8. לחדול מלהיות אגואיסטים ולהתחיל בתרבות ההתייעצות והתכנון מראש.
9. כמעט לרוב הערבים במדינה ישנם קרובי משפחה פזורים בכל העולם, צריך לנצל קשר קירבה זה ולהפוך אותו לקשר עסקי בינלאומי, דבר אשר עלול לייבא כסף רב אשר ייפתח את המגזר.
10. במדינת ישראל, ישנם לא מעט "יהודים טובים" אשר מגלים אמפתיה וסימפתיה למגזר, ואשר מוכנים להושיט יד ולבנות שותפויות עסקיות עם רבים מהמגזר הערבי.
11. כל החברות המובילות במדינה, נועצות שיניים עמוק בתוך המגזר הערבי, הן מבחינות איזה פוטנציאל יש להן, על זה אפשר לחגוג ולקטוף פירות, במידה וישנו מי שייפתח דיאלוג עסקי בשפה שלהן.
12. הציבור הערבי צריך להתעורר, חייב להתעורר, ועליו מוטלת האחריות לבחור מנהיגים מקומיים אשר מבינים חזון, מאמינים בחזון ויודעים איך להשיג חזון.
כיועץ ומלווה לעסקים מזה שנתיים במגזר הערבי, וכעובד בנק בעברי הקרוב לאורך כ 23 שנים, הבחנתי בעובדה איומה, שעסקים בכלל במגזר הערבי תלויים תלות רצחנית בבנקים, עד כדי כך שרבים תארו בנקים שהם החמצן של העסקים שלהם, אילו אחרים קבעו שהם עובדים אך ורק בשביל הבנקים.
לדעתי, מחשבה זאת כושלת ומכשילה והיא נובעת מכל הגורמים אשר הזכרנו למעלה. 20% מהמדינה, זה נתח מכובד מאוד אשר מחייב פעולת החייאה ושיקום אינטנסיביים, ובנתח זה יש הרבה מקום להצטיין כיועצים עסקיים רציניים, אשר מאמינים ביכולתם לחבר נוסחאות חדשות ולפתור נוסחאות קיימות אשר היה קשה לאחרים לנגוע ואו לדון בהן.
אני אישית, הייתי מעדיף להשקיע המון זמן ואנרגיה בהכשרה כלכלית בקרב צעירי ותלמידי המגזר הערבי, זהו פרויקט לאומי.
2 תגובות
אחי חאלד ,
תוך כדי קריאתי למאמר שלך הרגשתי מחד גיסא סוד של תענוג שמישהו סוף סוף שם יד על הדופק ודייק בניתוח המצב במגזר הערבי, מאידך גיסא המאמר השאיר אותי עם גבות מורמות ועם השאלה, לאן פנינו מועדות ועם צער רב על המצב.
כל הכבוד על העבודה שלך וכולי תקוה שדברים יתחילו לזוז כבר.
אחי חאלד ,
תוך כדי קריאתי למאמר שלך הרגשתי מחד גיסא סוג של תענוג שמישהו סוף סוף שם יד על הדופק ודייק בניתוח המצב במגזר הערבי, מאידך גיסא המאמר השאיר אותי עם גבות מורמות ועם השאלה, לאן פנינו מועדות ועם צער רב על המצב.
כל הכבוד על העבודה שלך וכולי תקוה שדברים יתחילו לזוז כבר.