לא אחת פונים בעלי עסקים אותם אני מייצגת בשאלה האם בעל העסק, בין אם חברה ובין אם עוסק מורשה, יכול לתת הלוואה לאחד מעובדיו השכירים. דומה כי היחסים האישיים הנרקמים בין המעסיק לבין עובדיו השכירים גורמים לכך שתהיה נכונות ליתן לעובדים, מעת לעת, הלוואות לצרכים שונים. שאלת השאלות במקרים אלו היא האם ניתן לנכות את החזרי ההלוואה החודשיים ממשכורתו של העובד. שאלה נוספת היא האם ניתן להסתמך על כספי פיצויי הפיטורין להם זכאי העובד כ"בטוחה" לתשלום החוב. כלומר, האם בסיום עבודתו של העובד יהיה רשאי המעביד לנכות את יתרת החוב, ככל שתהיה, מכספי הפיצויים של העובד. אסקור בפניכם סוגיות אלו מפאת חשיבותם.
לגבי השאלה הראשונה (ניכוי החוב מהמשכורת החודשית), נקבע מפורשות בסעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר תשי"ח-1958 כי מותר לנכות משכר העבודה: "חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה". כלומר, ניתן לגבות את החזרי ההלוואה ממשכורתו של העובד, אך לא יותר מרבע מהמשכורת בכל פעם. זאת למעט המשכורת האחרונה (בסיום יחסי העבודה) ממנה ניתן לגבות את יתרת החוב ללא הגבלה (כפי שקובע סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר).
לעניין השאלה שנייה (ניכוי החוב בכספי הפיצויים) חשוב להדגיש כי אמנם סעיף 20(ב)(2) לחוק הגנת השכר קובע כי: "המעסיק רשאי להפחית מפיצויי הפיטורים ומפיצוי ההלנה סכום של חוב שחייב העובד למעסיק או סכום שהמעסיק חייב או זכאי לנכותו מפיצויי הפיטורים". על בסיס סעיף זה נוטים מעבידים רבים לחשוב כי כספי הפיצויים משמשים אותם כ"בטוחה" להחזר חובו של העובד. אלא שלמעשה התמונה אינה כל כך פשוטה, שכן כידוע, כיום חלה חובה על המעסיק להפקיד מראש חלק משמעותי מכספי הפיצויים בקופת הגמל של העובד. במקומות עבודה רבים אף מופקדים מראש כל כספי הפיצויים לטובת העובד. במקרה כזה עולה השאלה האם מעסיק רשאי לנכות חוב של עובד מכספיי הפיצויים שהופקדו לטובת העובד בקופת גמל.
סעיף 26(א) לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963 קובעf דלהלן: "סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים, או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה – (1) אינם ניתנים להחזרה, להעברה לשעבוד או לעיקול;…"
לכאורה, סעיף זה קובע במפורש כי כספים שהופקדו לטובת פיצויי פיטורים אינם ניתן להחזרה, כלומר לא ניתן להיפרע מהם בשל חוב של העובד. אולם, בפסיקה קימת מחלוקת בשאלה האם תכליתה של הוראה זו הינה למנוע מצב של שעבוד או עיקול כספים בשל חוב המעביד בלבד, היינו למנוע מנושי המעביד להיפרע מכספים שהפקיד לטובת העובד, אך אין למנוע מנושי העובד (לרבות המעסיק) להיפרע מכספים אלו, או שמא תכלית הסעיף היא להגן על העובד גם מנושים שלו עצמו (לרבות במצב שהוא חייב כסף למעסיקו).
מחלוקת זו באה ידי ביטוי במסגרת השאלה האם מעביד רשאי לנכות חוב של עובד כלפיו מכספי פיצויים שהופקדו לטובתו של העובד בקופת הגמל.
כך למשל, במקרה אחד* נקבע כי מעביד אינו רשאי לנהוג כן: "סע' 26 לחוק פיצויי פיטורים יוצר הגנה מוחלטת לכספים שהופקדו בקופת גמל עבור עובד, בין אלה שהופקדו עבור פיצויי פיטורים והן אלה שהופקדו בגין תגמולים, וזאת כיוון שהם הופקדו לביטוח קצבה. אין המעביד רשאי למשוך כספים אלו גם לא בגין חוב לעצמו. כספים אלו אינם ניתנים למימוש על ידי המעביד בגין חוב למעביד, וסע' 20(ב2) לחוק הגנת השכר אינו נוגע לכספים אלו כיוון שאין מדובר ב"הפחתה" מסכום פיצויי פיטורים, וזאת כיוון שהסכומים האלה אינם משולמים על ידי המעביד עם סיום יחסי עובד ומעביד אלא הם שולמו לאורך תקופת העבודה ונמצאים לזכות העובד בקופת הגמל.ב 12. יתר על כן, כמו שמעביד איננו יכול להיפרע מכספים אלו, והם אינם ניתנים לעיקול, כך גם אינם ניתנים לעיכוב על ידי המעביד, ועל המעביד היה לשחררם מיידית לטובת העובד כאשר הוא פרש עם זכאות לפיצויי פיטורים."
לעומת זאת, במקרה אחר** נפסק באופן הפוך: "הצדק עם הנתבעת בטענתה כי האיסור בסעיף 26 נועד למנוע מצב של שיעבוד או עיקול הכספים בשל חוב של המעביד (דב"ע נב/9-74 דניאל שחר – עזבון המנוח שלום לחוביץ ז"ל [פורסם בנבו] פד"ע כד 213, 215) וכי אין למנוע מנושי עובד לקבל את המגיע להם שעה שמתגבשת זכותו לקבלת הכספים. משבפסק הדין נקבעה זכאותו של התובע לקבלת פיצויי פיטורים, הרי שלכל הפחות הסכומים המופקדים בקופת על חשבון פיצויי הפיטורים ניתנים לפירעון כבר בשלב זה.".
לאור האמור המלצתי היא שלא להסתמך באופן בלעדי על כספי הפיצויים שהופקדו בקופה, ובמידת הצורך לדרוש מהעובד ליתן בטוחה נוספת ממנה יוכל המעביד להיפרע במקרה שהעובד לא יסיים להחזיר את חובו עד לסיום יחסי העבודה בין הצדדים.
*דמ (י-ם) 5052/03 חננאל יוסי נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל (פורסם בנבו, 13.04.2003)
**צו (ב"ש) 25819-02-12 שמעון כהן נ' מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 07.05.2014)
