ועדת הכלכלה בחנה אמש את הרחבת שוטף פלוס 30 לכל הספקים- בחוק שנועד להסדיר את מועדי התשלומים בין ספקים למשרדי הממשלה נמצאו כשלים, ויש ספקים שעדיין סובלים מעיכובים בתשלום.
ועדת הכלכלה של הכנסת דנה אתמול בכשלים ביישום חוק מוסר תשלומים, שנכנס לתוקף לפני שנה, כחלק מיום מיוחד בכנסת המוקדש לנושא העסקים הקטנים.
הנושא הובא לשולחן הדיונים במסגרת נסיון של ח"כ רועי פולקמן ושל התאחדות המלאכה והתעשייה להרחיב את מספר הספקים במשק הנהנים מההגנות הקבועות בחוק. החוק למעשה נועד להסדיר את מועדי התשלומים בין ספקים למשרדי הממשלה, רשויות המדינה והרשויות הממומנות ע"י המדינה, כך שייתבצעו בפרק זמן סביר של שוטף פלוס 30.
בין הכשלים שהוצגו בפני הוועדה ניתן למנות את אלו הנוגעים לסעיף בחוק הקובע כי כאשר המזמין הוא מוסד להשכלה גבוהה או גופים מתוקצבים אחרים שהוחרגו מהחוק, הוא רשאי לשלם את התמורה על שירותיו בשוטף פלוס 45. זאת אלא אם קבעו הצדדים מועד אחר לתשלום, בהתאם לאופייה המיוחד של ההתקשרות.
כשל נוסף הוא סעיף המשאיר לצדדים החותמים על החוזה את החופש להחליט על מועדי תשלום שונים מאלו שהוגדרו בחוק- לפי התאחדות המלאכה, הסעיף מאפשר לגוף מתוקצב, לרבות חברה ממשלתית, לשלם גם בשוטף + 90, 150 ימים ויותר, בשל כוח המיקוח שלו ויכולתו לכפות הסכמה לתנאים החריגים על הספק.
ח"כ פולקמן התייחס ליוזמה שהוא מוביל ואמר כי "חוק מוסר התשלומים משפר את מצבם של אלפי עסקים קטנים ובינוניים. מאז כניסת החוק לתוקף עברו חודשים ספורים ובכל זאת יזמתי דיון מעקב כדי לוודא יישום מלא של ההוראות. אני מתכוון לדרוש את יישומו גם בחברות ממשלתיות ובמערכת הבריאות".
הדיון התנהל כחלק מיום העסקים הקטנים ומשורה של צעדים לעידוד עצמאיים ועסקים קטנים בישראל.
