אשראי המכונה "שוטף פלוס" או "אשראי ספקים", כשמו כן הוא, אשראי שספקים נוהגים לתת ללקוחותיהם. בצורה זו, בעל עסק המוכר מוצרים או שירותים ומספק את המוצר או מעניק את השירות ללקוחותיו אינו מקבל את התשלום באופן מידי אלא במועד מאוחר יותר. בפועל, עד קבלת התשלום מהלקוחות, נדרש בית העסק לשאת בתשלומים השוטפים הכלולים בפעילות העסקית כמו רכישת מוצרים, משכורות לעובדים, תשלומי שכר דירה וארנונה, הוצאות שיווק ופרסום ועוד.
שיטת התשלומים "שוטף פלוס" הינה תופעה ייחודית הקיימת במשק הישראלי וכמעט שאין דומה לה בעולם. ההנחה היא כי צורת תשלום זה התפתחה ממדיניות התשלומים של מוסדות המדינה אל מול גורמים פרטיים לאורך השנים. השנה, אושר סופית חוק "שוטף פלוס 30" המגביל את התקופה המירבית להעברת תשלום מגופים ציבוריים לספקים פרטיים. חוק זה נועד לשפר את מוסר התשלומים של מוסדות המדינה ולהיטיב עם בעלי העסקים העצמאיים בהגדרת פרק זמן מקסימלי במהלכו ניתן להעביר תשלומים לספקים. מעתה, כל משרדי הממשלה והגופים המתוקצבים יוגבלו למועד התשלום עד לטווח של 45 ימים ממועד העברת החשבונית (בחוק ישנן התניות מסוימות לגבי ענפים שונים).
אך לא רק במגזר הציבורי נהוג לשלם ב"שוטף פלוס". בשנת 2015 ממוצע ימי אשראי הספקים (מספר הימים שבין קבלת הסחורה לתשלום עבורה) במשק הישראלי עמד על 72 ימים, או במילים מוכרות יותר, "שוטף פלוס 60". המשמעות של ביצוע עסקאות בתנאי "שוטף פלוס" היא למעשה הענקת הלוואה בתנאי ריבית אפס ללקוחות העסק, בו בזמן שכאמור לעסק קיימות הוצאות שוטפות לשמירה על פעילותו העסקית. הקושי העיקרי קיים בעסקים הקטנים הנדרשים לעמידות כלכלית ויכולת לממן את הפעילות העסקית עד לקבלת התשלום בפועל.
אז איך מתמודדים עם הגזרה:
1. היערכות מקדימה – תכנון מקדים לעבודה בתנאי "שוטף פלוס" יכולה למנוע הפתעות לא צפויות. יש להיערך מראש עם הון עצמי או לחלופין לגייס הון זר (הלוואות מבנקים וגופים חוץ בנקאיים) שיגשרו על הפער שבין קבלת ההכנסות אל מול ההוצאות השוטפות. בדרך זו נשמור על ניהול נכון ובריא של תזרים המזומנים בעסק.
2. תשלומי מס – בעסקאות הנעשות בתנאי תשלום "שוטף פלוס" הציגו את דרישת התשלום ב"חשבונית עסקה" ורק לאחר קבלת התשלום הנפיקו "חשבונית מס" ו"קבלה". באופן זה לא תידרשו לדווח לרשויות המס על ההכנסה כל עוד היא לא התקבלה ובכך, תחסכו את תשלומי המיסים הכרוכים בעסקה טרם קבלת התשלום.
3. הקדמת תשלומים – דרשו את תשלומי העסקה מראש גם אם נעשתה בתנאי "שוטף פלוס" ,בצורת שיקים דחויים או פריסת תשלומים באשראי, ובכך תוכלו לבצע ניכיון על ההכנסות העתידיות ולהקדימן למועד הנוכחי. חשוב לזכור שפעולת ניכיון כרוכה לרוב בריבית גבוהה.
4. פיזור סיכונים – העדיפו כמה עסקאות קטנות ובינוניות שמועד התשלום שלהן מורכב מתשלומים מידיים ותשלומים ב"שוטף פלוס", מאשר עסקה אחת גדולה שהתשלום בגינה יהיה בעתיד.
5. הנחת מזומן – הציעו ללקוחותיכם הנחה משמעותית עבור תשלום במזומן ובכך תקדימו את הכנסות העסק באופן מידי וללא אשראי "שוטף פלוס". ישנם לקוחות שיעדיפו תשלום במזומן המאפשר להם הוזלת עלויות המוצר או השירות.
חשוב לדעת, גם עסקים ריווחים אשר לא מביאים בחשבון את השפעת טווח האשראי שהם מעניקים ללקוחותיהם יכולים להגיע להפסדים גדולים ואף לסגירת העסק עקב מחזור במזומנים נזילים שיאפשרו להם לעמוד בנטל ההוצאות השוטפות בעסק. לכן, האחריות של כל בעל עסק באשר הוא לדעת ולהכיר את כלל המשמעויות הנלוות בביצוע עסקאות שמועד התשלום בגינן הינו "שוטף פלוס" ולפעול בהתאם בכדי למנוע מצבים מאין אלו.
*כותב שורות אלו הינו בעלים של חברה ליעוץ ופיתוח עסקי בקמעונאות ומנהל חטיבת היועצים העסקיים בהתאגדות העסקים הקטנים בישראל.
