שוב רועמות כותרות העיתונים ושוב ההסתדרות מודיעה בגאווה על הסכם קיבוצי לקיצור שעות העבודה במשק שיורחב כך שיחול על כל העובדים בישראל. ולכאורה מה באמת יכול להיות רע בהסכם הקובע כי שבוע העבודה הארוך גם כך בישראל יקוצר בשעה?
אולם מבין גלי הטפיחה העצמית על השכם של ההסתדרות מחד והתאחדות התעשיינים מנגד נשכחו, לצערנו כרגיל, דווקא עיקר המעסיקים והעובדים במשק.. כן כן… וכל זאת מדוע? משום שבמסגרת ההסכם המוצע נקבע כי גם כי העובדים במשמרות לילה יוכלו להיות מועסקים כעת במשמרות ארוכות בנות 12 שעות וזאת במשך שבוע מכל שבועיים, דבר אשר יביא… ניחשת נכון: לפיטורי עובדים!
כמה מילות הסבר: נכון להיום קובע חוק שעות עבודה ומנוחה משמרת לילה תחושב כמשמרת בת 7 שעות וכי בכל שבוע יוכל מעסיק להעסיק עובד עד 15 שעות נוספות בלבד. כתוצאה מכך, בשבוע עבודה בן 5 ימים, משמרת לילה מקסימלית אפשרית היא משמרת בת 10 שעות בלבד. עובדה זו חייבה את התעשיינים ובעלי המפעלים אשר הם כמעט המעסיקים היחידים במשק אשר מפעליהם פועלים במתכונת של 24 שעות ברציפות להפעיל 3 משמרות לפחות. כעת במחי הסכם אחד יוכלו בעלי המפעלים להעסיק את עובדיהם במשמרות לילה בנות 12 שעות ובכך לצמצם את מספר המשמרות במפעל ל-2 בלבד. וכן, ניחשת נכון, ובאותה הזדמנות לפטר את אנשי המשמרת השלישית.
זו הסיבה מדוע אנשי התאחדות התעשיינים מוכנים גם מוכנים לשלם את העלות הנוספת של קיצור שבוע העבודה בשעה אחת ולשאת בעליית תשומות ההעסקה בשיעור של כ-2.5%.
ואילו ההסתדרות ובראשה היו"ר ניסנקורן, היא איננה חוששת מכך משום שהעובדים אשר היא מייצגת מדור א' וב' של המפעלים יהיו מוגנים ועובדים אלה הרי לא יפוטרו אלא רק העובדים שאינם מאוגדים או נכון יותר אשר אינם זוכים להגנת ההסתדרות על אף חברותם בה.
אולם לא רק מהעובדים לא אכפת לתעשיינים ולהסתדרות, אלא גם מהמעסיקים הקטנים העצמאיים אשר הם המעסיקים בפועל את עיקר העובדים במשק! אלו יצטרכו לשאת בעליית ההוצאה על העובדים ב-2.5% (ועוד לשאת בחלק מהעלויות גם באופן רטרואקטיבי!) אולם לא יהנו כלל מהארכת משמרת הלילה משום שלרוב אינם מעסיקים עובדים במשמרות אלה.
ניחא אילו ההסכם היה מושג בשיתוף פעולה בין כל המעסיקים במשק או באמצעות חיקוק חוק במסגרת ההליכים הדמוקרטיים הנהוגים במדינה מתוקנת, אלא שכאן נכפת הן על המעסיקים העצמאיים והן על העובדים הסכמה בין שני גופים גדולים ומנותקים, אשר מהינים לדרוש בתעוזה כי ההסכם ביניהם יכנס לתוקף רך ורק אם יורחב על כל המעסיקים והעובדים במשק על-ידי זר העבודה תוך עקיפה ודילוג על הליך דמוקרטי תקין.
חוק שעות עבודה ומנוחה חוקק בשנת 1951, מאז אכן השתנו כללי ההעסקה במשק ובהחלט יש מקום ואף צורך לתקנו ולהתאימו למציאות הנהוגה היום במשק, אולם אסור שעובדה זו תביא לתיקונו בהליך לא תקין ולא דמוקרטי, תוך פגיעה הן בעובדים והן במעסיקים הקטנים
